Search this blog

Thursday, December 22, 2011

Facebook as a blue chip

The Wall Street Journal tells of Mark Zuckerberg's ambition to make Facebook a blue chip. A blue chip, in stock market lingo, is the perception of certain stocks as having a long lasting high intrinsic value. The stocks that are usually mentioned as blue chips are giants such as WalMart, Macdonalds,  Exxon Mobile. Like all stock investment  terms, and to a greater extent, like all economic terms, one cannot ignore the psychological aspect. Blue chips were at the past only "old technology". The internet Boom and Bust of the late 1990s was a great proof why new technology should be considered and valued carefully. And yet, technology giants like Microsoft, Intel, Apple, Google and Oracle are considered by many as blue chips, despite their relatively short existence, and serious doubts regarding their chances to be thriving multinational corporations in 50 years time. IBM, on the other hand, has proved its ability to survive and change through the years as a truly thriving giant, and Investors legend Warren Buffet himself has recognized this 'bluish chipness' characteristic of IBM when he made his first ever purchase into a technology based company.

The real problem with the idea of Facebook as a blue chip is the nearing IPO time. It is clear that investors are being tempted to think of Facebook as different from Myspace, Zynga or Linkedin, so that investors shall not fear a change of fate for Facebook's success as the world's leading social network, or a plummeting stock price shortly after the IPO, due to investors realizing that the towers have been prematurely built on air, as the underlying financial data do not justify the stock price. The solution is simple - to sell investors the idea that Facebook is here to stay.

I have serious doubts about Facebook's long term prospects, as can easily be deduced from past posts
(such as the ones regarding - the company's relationship with some of its content producers (Zynga); the hardships of controlling both infrastructure and content for a long time; the difficulties of maintaining the world's largest social network with the increasing floods of information). I have no doubt in my mind that Facebook's future will be quite similar to Apple's roller coaster ride of the last 25 years. During this ride there will be ample opportunities for careful investors to purchase Facebook at a cheap price, assuming the fully disclosed financial  data will justify such a move. Until then (and always, actually), any investor should remember to follow the ancient rule: Caveat emptor

Wednesday, December 14, 2011

בשבחי הטאבלטים

יש לי חיבה רבה לכתיבתו של יובל דרור, אך במאמר בדה-מארקר המנסה להסביר מדוע הטאבלטים לא יחליפו את המחשב האישי, לפחות בזמן הקרוב הוא שגה בכמה נקודות בסיסיות.

הראשונה היא עצם הטעות המצערת של תפישת המושג טאבלט באמצעות האייפאד. סגירות אלגנטית ונקייה מאפיינת את מוצרי אפל כולם - לרבות הPC-ים של אפל לדורותיהם. אבל יש עוד טאבלטים שמייצגים גישות אחרות לגמרי. וגם במוצרים של אפל, קצת חשיבה מחוץ לקופסא מאפשרת לך להרגיש חופש ולנקוט בפעולות שממש מזכירות את החיים ב-PC עם חלונות או לינוקס.

השניה היא באי-חלוקת תפקידיו השונים של ה-PC. עצם הפופולריות העצומה של האייפאד מבטאת היבט אחד שבו ה-PC לעולם לא יהיה עוד המלך: צריכת תוכן דיגיטלי. לגבי מוזיקה וסרטים אולי עוד קשה להסכים איתי, אבל בכל מה שנוגע לקריאת טקסט מי שהתנסה ב-E-readers (ובראשם, כרגע, המלך קינדל) לא ישוב להסתייע ב-PC אם רק יוכל.

השלישית בחוסר המודעות לכך שה-PC, כבר היום,  אינו המוביל. כבר כיום נמכרים ברחבי העולם יותר מחשבים ניידים ממחשבים שולחניים. חלקם משמשים כתחליף מחשב שולחני. חלקם, כמו המק-בוק אייר מבהירים עד כמה השאלה מיהו מחשב נייד ומיהו טאבלט הולכת להיות מבלבלת בשנים הקרובות. כשסופרים בגדר המחשבים האישיים גם את כל ההתקנים (התקן במובן gadget) החכמים, כמו הטאבלטים והפלאפונים החכמים וזוכרים שבחלק ממדינות העולם ההתקנים האלה מהווים תחליף למחשב אישי, התמונה רק נעשית מורכבת יותר.   ועם המחשבה הזו בראש, כשמביטים על הקטע המביך ביותר במאמר - ההשוואה של הPC המאפשר למשתמש להיות פעיל עם הטאבלט ההופך אותו להיות סביל, קשה שלא להרגיש חמלה לכותב. כל ההתקנים החכמים למיניהם מאפשרים יצירתיות. מסך מגע מאפשר רק יצירתיות גדולה יותר ויותר, ומספיק מבט אחד בMicrosoft surface כדי להבין זאת. זה לא המכשיר שמאפשר או מגביל יצירתיות - זה מה שאתה עושה איתו.

כל זה כמובן לא בא לומר שה-PC מת. אנחנו בתהליך שבו עצם משמעות המונח "המחשב האישי" עובר שינוי. השלב הבא הוא שלב של גיוון. מופלא, כיפי ומהנה, שבסופו, עד כמה שזה יהיה מעציב, נראה התכנסות. הטובים ביותר ישרדו. ואני מוכן להמר שבאותו שלב נראה כמה מחשבים שולחניים חזקים, כמה טאבלטים חזקים וכמה סמארטפונים חזקים, לצדם של המכשירים החכמים של המחר - השולחן, הכסא, המקרר וכל השאר... נדמה שמבחינות מסויימות גל העתיד הפחיד את יובל דרור, ממש כפי שסטיב ג'ובס המנוח גרס לגבי אנשי PC.

קשה להתייחס לכל אמירה לא-מדוייקת במאמר ולתקנה. אבל היתה אמירה צורמת במיוחד במאמר של דרור על הגברת הזקנה מרדמונד סיאטל, "שבשנים האחרונות מתקשה לייצר דברים מגניבים". את Surface כבר הזכרתי, אבל בואו נשים אותו בצד, ונתייחס לדבר האמיתי שמתרחש ברגעים אלה - קינקט, אולי המוצר המגניב ביותר של השנים האחרונות, ואחד המועמדים המובילים למהפכה של ממש בכל מה שאנחנו יודעים על ממשק למשתמש. בקרוב הוא מגיע לPC

Monday, December 12, 2011

3 tales of corporate's common sense and social responsibility

What do Apple, Google and HP have in common ? they are corporations, committed to competition, and strive to compete. But inside the competition one sometimes forget, even if one is a corporation (or especially so) that not every mean is proper for that final end of being the most competitive.

I ran into 3 stories today, and each reiterates that sad lesson, how far competition can drive corporations, somtimes....

Lets start with Apple. Some of Apple's recent actions have made it look like a Parents Troll itself, but we all know that Apple is much more than that. But now TechCrunch comes with a sad tale, revealing what appears to be Apple's deal with a devil of sorts - a known Patents Troll. If true, this story of Apple negotiation with a Patents Troll, reaching in an undisclosed agreement in which Apple transferred several patents to the troll in exchange for a usage license in all involved patents, is very sad. Although one's first thought might be to praise Apple's business genius, being able to make a nagging Troll into another weapon in its wars against competitors, it soon becomes clear how cowardly and anti social this policy may be. If true, instead of fighting and making Patent Trollism go away, Apple has fed the Troll and made it stronger.

Only minutes after reading about Apple, I ran into an interesting story about Google. A recent report testing the security of the 3 top browsers and revealing Firefox lags behind chrome and iExplorer significantly. The research focused on a very interesting angle of security: what can be done from within the browser, assuming the hacker has gotten this far, stressing on Sandboxing, Javascript JIT hardening and Plugins security. My problem ? The research has been funded by Google.
As if two news items regarding problematic corporate behavior are not enough for one day, I had to bump into another too-good-to-miss story. It is reported that HP considers cat hairs as a biological hazard which voids the warranty of a  laptop. Considering the attractiveness of this story, one has to wonder how much time will it take for HP before they settle. Why can't companies learn more from Amazon about the right way to treat customers ? Why do corporations let the bottom line make them forget human values, such as common sense and social responsibility?



Sunday, December 11, 2011

Apple lost another front against Samsung, and gave their competitor a leg up...

The Australian high court has accepted Samsung's position in the Apple-Samsung patents war.

Although this is a seemingly technical step, and Apple's lawsuit is still on , the meaning of Samsung being able to sell its products is that Apple has not been able to prevent its competitor access to the market.

Apple might have been right in recognizing the threat Samsung poses on its leading position in the mobile gadgets market, but my personal feeling is that instead of hurting Samsung with its legal efforts, Apple has actually done Samsung a great service, by creating a Streisand Effect: the media attention has probably helped change the way Samsung's products were perceived and assist in their acceptance as products of an equal quality. 

the "xxx" domain and the first buyers

An AP story on the organizations purchasing the new "xxx" domain addresses has caught my attention.

The new ".xxx" suffix, is an adults-only variation, aimed at the differentiation of adult content from other types of contents. The .xxx names went on sale to the public for the first time this week, following a two months period, in which those who wished to protect their brands were the exclusive buyers. 

Turns out  schools and businesses trying to prevent their good names from falling into the hands of the pornography industry were actively purchasing many variations of ".xxx" website names. In Toto, during this preliminary deployment period nearly 80,000 names have been registered, among them -
  • www.hoosiers.xxx
  • www.KUgirls.xxx, www.KUnurses.xxx; 
  • Nike.xxx; 
  • Pepsi.xxx;
  • Target.xxx;
According to the report, some of the buyers consider this "a modest cost of doing business in the world we live in", while others think it is not ok that any organization "should have to pay to protect its trademarks".

Although it is understandable that new times will bring new cultivation techniques to the fields of Trademark management and cultivation, I find myself quite bothered by the fact that one has to purchase domains one has no intention what so ever of ever using them, just in order to protect one's good name. 

What do you think ? 

Monday, December 5, 2011

לעבוד בהייטק - אבל אחרת (טוב יותר)


דה-מארקר מספר על משנתה העסקית של חברת הסטרטאפ 37signals (מי שתרמה לעולם את התשתית של Ruby on rails).
כמה נקודות שאני סבור שכדאי לכל איש הייטק ישראלי לשמוע ולחשוב עליהן:
“רוב חברות הסטארט אפ שמוקמות בסגנון של חברות בעמק הסיליקון מוציאות המון כסף על משרד גדול ומפואר. אולי הן מפתחות כלים שלא דורשים שנשב זה ליד זה, אבל הן עובדות בטכניקות של המאה ה־19, שלפיהן כולנו צריכים לשבת באותו שולחן ולקיים ישיבה כל כמה שעות... משרד הוא הפרעות בלתי פוסקות. אינספור אנשים עוברים ליד השולחן שלך ורוצים שתראה את זה ותראה את זה, ואז יש פגישה, ואז אחרי הפגישה יש לך שעה עד שמישהו אחר מפריע לך, ומהר מאוד כל יום העבודה מתבזבז. כתיבה, עיצוב, תכנות - אלה פעילויות שהיכולת שלך לבצע אותן נפגעת אם מפריעים לך באמצע כל הזמן. הדבר היחיד שאני יכול לעשות ב־20 הדקות שבין הפרעה להפרעה הוא לבדוק את האימיילים שלי."
"...יותר מזיק לעבוד המון שעות. זה יוצר סביבת עבודה נוראית. אצלנו עובדים 40 שעות בשבוע, והאיכות של השעות היא הדבר הכי חשוב. אנחנו כל הזמן מנסים לעשות אופטימיזציה של תהליך העבודה. עבודה לא חייבת להיות לא נוחה וקשה. ליצור משהו בעל ערך ולרצות את הלקוחות שלך יכול להיות הרבה יותר כיף, אם במקום לתרץ לעצמך שתעבוד כמו חמור כי בעוד חמש שנים תפרוש, תתחיל לחשוב מה יקרה אם תצטרך לעבוד בעבודה הזאת ב־20־30 השנים הבאות”.